בסוף אוקטובר יקרה בישראל משהו שלא קרה כבר עשרות שנים. ב-27 באוקטובר 2026 ייצאו הישראלים להצביע בבחירות לכנסת. זה נשמע רגיל, נכון? מדינה דמוקרטית, בחירות, מה מיוחד בזה? אז זהו, שהפעם יש סיפור מאחורי התאריך.
אלה הבחירות הראשונות מזה 38 שנה שמתקיימות בדיוק בזמן. לפי החוק, בחירות בישראל צריכות להתקיים כל ארבע שנים. אבל במציאות, זה כמעט אף פעם לא קורה. בדרך כלל הממשלה נופלת קודם, והמדינה הולכת לבחירות מוקדמות. אולי אתם זוכרים את התקופה של 2019 עד 2022. בתקופה הזאת היו בישראל חמש מערכות בחירות בתוך פחות מארבע שנים. הישראלים הרגישו שהם חיים בתוך מערכת בחירות אחת ארוכה. והנה, הפעם, לראשונה אחרי שנים רבות, ממשלה סיימה כהונה מלאה.
אז איך בעצם עובדות בחירות בישראל? למי שמגיע ממדינות אחרות, השיטה יכולה להפתיע. בישראל לא מצביעים לאדם, אלא לרשימה — כלומר למפלגה. בכנסת יש 120 מקומות, שנקראים מנדטים. כל מפלגה מקבלת מנדטים לפי אחוז הקולות שהיא קיבלה. אם מפלגה קיבלה עשרה אחוזים מהקולות, היא תקבל בערך 12 מנדטים. אבל יש תנאי אחד חשוב: אחוז החסימה. מפלגה שמקבלת פחות מ-3.25 אחוזים מהקולות לא נכנסת לכנסת בכלל. כל הקולות שלה פשוט הולכים לאיבוד. לכן, לפני כל בחירות, יש דיון גדול על מי יעבור את אחוז החסימה ומי לא.
ומי מרכיב את הממשלה? כאן מגיע החלק המעניין באמת. בהיסטוריה של ישראל, אף מפלגה לא זכתה לבד ברוב של 61 מנדטים. לכן, אחרי הבחירות מתחיל שלב שני: המשא ומתן. המפלגה הגדולה מנסה לחבר אליה מפלגות אחרות, ולהרכיב קואליציה. הקואליציה צריכה רוב בכנסת, כלומר לפחות 61 מנדטים. מי שלא בקואליציה יושב באופוזיציה. לפעמים המשא ומתן הזה לוקח שבועות ואפילו חודשים. יש מי שאומר שהבחירות האמיתיות בישראל מתחילות רק אחרי יום הבחירות.
מה קורה עכשיו, בקיץ 2026? המערכת הפוליטית כבר יצאה לדרך. הכנסת יצאה לפגרת בחירות, והמפלגות נכנסו לתקופה אינטנסיבית. בחלק מהמפלגות מתקיימים עכשיו פריימריז — בחירות פנימיות, שבהן חברי המפלגה בוחרים את המועמדים שלה. עד השביעי בספטמבר, כל מפלגה חייבת להגיש את הרשימה הסופית שלה. ובינתיים? סקרים, סקרים, ועוד סקרים. כמעט כל יום מתפרסם סקר חדש בחדשות. הישראלים אוהבים לעקוב אחרי הסקרים, גם כשהם יודעים שסקרים טועים לא מעט.
ומי מתמודד הפעם? המפה הפוליטית של 2026 מלאה בשמות חדשים. מול מפלגת הליכוד, המפלגה הוותיקה של בנימין נתניהו, קמו שחקנים חדשים. הראשון הוא מפלגת "ישר" של גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר — כלומר, מי שהיה מפקד הצבא. בסקרים של הקיץ, ישר והליכוד צמודות מאוד: בערך 22 מנדטים לכל אחת. השחקן החדש השני הוא רשימת "ביחד" — איחוד של שני ראשי ממשלה לשעבר, נפתלי בנט ויאיר לפיד. לצדן מתמודדות מפלגות נוספות: מפלגת הדמוקרטים משמאל, המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, מפלגות הימין הדתי.
ויש שחקן אחד שכולם מדברים עליו במערכת הבחירות הזאת: המפלגות הערביות. בערך 20 אחוזים מאזרחי ישראל הם ערבים, ובכנסת יש להם כמה מפלגות: חד"ש-תע"ל, רע"ם ובל"ד. בסקרים, המפלגות הערביות מקבלות יחד בערך עשרה מנדטים. ולמה הן כל כך חשובות דווקא הפעם? בגלל חשבון פשוט. לפי רוב הסקרים, לגוש שמתנגד לנתניהו אין 61 מנדטים בלי המפלגות הערביות. כלומר: בלעדיהן, קשה מאוד להרכיב ממשלה חדשה. שותפות כזאת היא לא דבר בלתי אפשרי — ב-2021 מפלגת רע"ם עשתה היסטוריה, כשהצטרפה לראשונה לקואליציה. ראש רע״ם, מחמוד עבאס, מעוניין לעשות את זה שוב ולהיות חלק מהקואליציה שתחליף את נתניהו. לכן, חלק גדול מהקמפיין הפוליטי של הליכוד מנסה להפחיד את הציבור כדי למנוע את החיבור בין מפלגה ערבית למפלגות הגוש שמתנגד לנתניהו.
ואיך נראה יום הבחירות עצמו? קודם כל — חופש. יום הבחירות בישראל הוא יום שבתון. רוב האנשים לא עובדים, ומזג האוויר בסוף אוקטובר בדרך כלל נעים. משפחות שלמות יוצאות לים, לפארקים, למסעדות. בדרך, עוצרים בקלפי — זה המקום שבו מצביעים. ההצבעה עצמה פשוטה מאוד: נכנסים מאחורי פרגוד, בוחרים פתק קטן עם אות של מפלגה, שמים אותו במעטפה — וזהו. בלי מחשבים, בלי מסכים. פתק, מעטפה, קופסה.
בסוף היום, בשעה עשר בערב, מגיע הרגע הגדול: המדגם. שלושת ערוצי הטלוויזיה מפרסמים את התחזית שלהם, וכל המדינה עוצרת את הנשימה. אבל התוצאות האמיתיות מגיעות רק אחרי כמה ימים. ואז, כמו שאמרנו, הכול רק מתחיל.
אז אם אתם רוצים לתרגל עברית בחודשים הקרובים, יש לכם מזל. החדשות בישראל יהיו מלאות במילים של בחירות: מנדטים, סקרים, קואליציה, אחוז החסימה. עכשיו, כשאתם מכירים את המילים האלה, נסו לפתוח אתר חדשות ישראלי. פתאום תבינו הרבה יותר.